איך נדבקים :

הוירוס ייחודי לבני אדם ,אינו מדבק אף בעל-חי ולא ניתן להדבק בו מחיות אלא רק ממוצרי מזון או שתיה שזוהמו בוירוס ע”י הפרשות אנושיות. הדבקה מאדם לאדם היא דרך ההדבקה הנפוצה ביותר.לרוב מדובר במגעים עם אנשים הקרובים לחולה.ההדבקה מתרחשת בשכיחות הגבוהה ביותר דווקא לפני שהמחלה פורצת באדם,בזמן תקופת הדגירה של המחלה (לפני שיש סימנים של צהבת או תחלואה כלשהיא) ואילו מרגע שקיימים הסימנים למרות שניתן להדבק הסיכוי להדבקה קטן במהירות .על גבי מוצרי מזון יכול וירוס ההפטיטיס A לשרוד עד חודש ולאחרונה דווח בארה”ב על מגיפה גדולה של המחלה שנבעה מבצל ירוק מזוהם שיובא ממקסיקו ומצא את דרכו למסעדה הומה בארה”ב.
 

אפידמיולוגיה :

הוירוס נפוץ מאוד בעיקר במדינות המתפתחות,בהן תנאי הסניטציה גרועים ומערכת המים לשתיה אינה עומדת בתקנים המקובלים במערב. לדוגמא בסין בשנת 1988 בעיר שנגחאי חלו 300 אלף איש תוך חודשיים בוירוס עקב מגיפה שפרצה באיזור על רקע זיהום בפירות ים. באזורים בהם הוירוס נפוץ ניתן לזהות בבדיקות סקר,שרובה המוחלט של האוכלוסייה כבר חלה בוירוס עד גיל 6.לעומת זאת בארה”ב רק ב- 10 אחוז מהילדים עד גיל בית-ספר ניתן לזהות שהיתה בעבר תחלואה במחלה.

במדינות המערביות גיל ההדבקות הולך ועולה עם השנים עקב שיפור הסניטציה והכסוי החיסוני של השנים האחרונות . בעבר הגיל הנפוץ היה 4-15 שנים אך כיום יש נטייה לתחלואה בגילאים מבוגרים יותר,עקב הסיכוי הקטן יותר לחלות בגילאים הצעירים.

מטיילים באיזורים לא מפותחים שלא חוסנו חשופים במיוחד לוירוס זה ויכולים גם לשמש כתחילת שרשרת הדבקה לאחר שהם חוזרים לארץ מוצאם.

מסיבות אילו,דווקא במדינות מתפתחות,רוב ההדבקות הן נטולות תסמינים (כיוון שהן מתרחשות בגילאים צעירים מאוד) ,בעוד שבמדינות מפותחות,למרות שכיחות נמוכה של תחלואה ,המחלה היא לרוב בעלת תסמינים וקשה יותר (עקב תחלואה בגיל המבוגר). 

מהלך המחלה :

תקופת הדגירה מרגע החשיפה לוירוס ועד תחילת המחלה נעה בין 2-6 שבועות ולרוב 12-14 יום. גיל מהווה נתון משמעותי לתגובה לתחלואה כשקיים יחס הפוך בין הגיל וחומרת התחלואה. בעוד שב-80% מהילדים עד גיל שנתיים המחלה חולפת ללא סימנים כלשהם ולא הילד ולא הוריו מודעים לעובדה שהילד חלה והבריא, בילדים בגיל 5 ומעלה התמונה הפוכה ו-80% מהילדים או המבוגרים הם בעלי מחלה מוחשית וברורה. בגיל של למעלה מ- 50 שנה קיימים 2 אחוזי תמותה לעומת שכיחות של 0.02-0.1 אחוז מקרי תמותה באופן כללי.

אוכלוסיה נוספת שבה הוירוס יכול לגרום לבעיה משמעותית הינה אוכלוסיית החולים בווירוסי כבד אחרים מסוג B או C.

סימנים המחלה מחולקים למספר שלבים. השלב הראשון מכונה השלב נטול הצהבת והוא מתבטא בעייפות משמעותית (90% מהמקרים) ,בחילות וחוסר תיאבון (60-90% מהמקרים),חום (60-70%), כאבי ראש ובטן וכאבי שרירים. יש הטוענים שמעשנים מאבדים את הרצון לעשן בזמן המחלה.

השלב השני הינו השלב הצהבתי : בשלב זה ההרס הנגרם לתאי הכבד עקב פעילות מערכת החיסון מביא לשחרור מולקולות בילירובין למחזור הדם. מולקולות אילו מופרשות בשתן וגורמות לו להיצבע בצבע כהה. בחלק מהמקרים מדווחים החולים על צואה לבנה (הסיבה לכך היא חוסר בבילי-רובין בצואה). בשלב זה כאבי בטן מדווחים בכמחצית מהחולים. הצהבת מלווה לעיתים בגרד עורי עקב שקיעת מולקולות הבילי-רובין בעור.

חלק מהחולים מדווחים על כאבי פרקים ולעיתים מופיעה פריחה ,בעיקר על פני הגפיים התחתונות. בבדיקת החולה,למעט המצאות צהבת בעור ובלחמיות וכבד מוגדל,אין ממצאים חריגים.

בבדיקות המעבדה תחול עליה באנזימי הכבד לעיתים לרמות גבוהות מאוד בהתאם לחומרת הנזק הכבדי. הרמות הגבוהות של אנזימי הכבד יורדות בהדרגה לאחר ההחלמה וחוזרות לטווח התקין 5-20 שבועות מאז המחלה. רמות הבילי-רובין בדם עולות גם הן בהתאם לחומרת הנזק הכבדי. ככלל הרמות גבוהות יותר בגילאים מבוגרים יותר. רמות הבילי-רובין יכולות להישאר גבוהות למשך מספר חודשים. תפקודי הקרישה המהווים מדד רגיש מאוד לתפקוד הכבד נשארים לרוב תקינים או כמעט תקינים. סטייה משמעותית מהנורמה המצופה מצביעה על נזק כבדי משמעותי יותר מהרגיל ומחייבת מעקב צמוד.

ההחלמה מהמחלה היא מלאה ,אין מצב של נשאות של הוירוס, כלומר הדבקה תתבצע רק מחולה פעיל או חולה בשלב שלפני-הצהבת.

אי ספיקת כבד חדה :

בחלק קטן מהחולים יכולה להתרחש אי-ספיקת כבד חדה. מדובר על מחלה סוערת הגורמת לנזק רקמתי קשה בכבד ולחוסר תפקוד מלא. במקרים אילו החולה יראה סימנים של שינוי במצב ההכרה (מה שמכונה אנצפלופתיה כבדית) ושינויים משמעותיים בתפקודי הקרישה. 60 אחוז מהמקרים מתאוששים עצמונית מהמצב ומחלימים (לכבד יש את היכולת לחדש את עצמו גם לאחר פגיעה קשה (יכולת המכונה בלעז- רגנרציה). הטיפול היחידי במידה והכבד לא מתאושש הינו השתלת כבד. בשנים האחרונות נכנס לשימוש גם כבד מלאכותי המסוגל לגשר על תקופת זמן קצרה מאוד של אי-ספיקת כבד עד לבצוע השתלת הכבד.

כככקכקק’כק’קקכ’כק’קכ’